הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות מאופיינות בפעלתנות וחוסר יכולת לשבת בשקט, ומתבטאות בהקשרים לימודיים וחברתיים נרחבים.
זכרו- הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה תפקודית* ולא הפרעה לימודית!
האם הילד שלכם או של השכן שלכם מתפוצץ מאנרגיה?
האם הוא מקפץ לכל מקום?
מבולגן? שכחן? נוטה להיפצע בקלות? להתלכלך בקלות? להיאבד בקלות? ועד שמגיע סוף היום, ואתם חולמים על שינה טובה, גיליתם שוב שהאנרגיה שלו עדיין בשיאה?
ומה איתכם? יכול להיות שגם אתם חווים קשיים דומים משל עצמכם? שוכחים בכל בוקר את ארוחת הבוקר על שולחן, את הטלפון ברכב ומאבדים את הארנק מספר פעמים בשבוע?
יתכן ואתם גם מתקשים להקשיב לשיחה כאשר היא משעממת אתכם או מפספסים פרטים קטנים וחשובים בעבודה.
שימו לב-
בני אדם הסובלים מבעיות קשב וריכוז נחשבים לא אחת לברדקיסטים, שובבים, מעצבנים ולעיתים גם ללא חכמים.
ואם אתם מכירים כאלו בני אדם, או כאלו בעצמכם- אתם תוסיפו לפגוע לעצמכם או להם בכישורים החברתיים, בביטחון, בדימוי ובכל יכולת חשובה כזו או אחרת כל זמן שתוסיפו להשתמש באמירות ׳מורידות׳ כמו: ״מה יהיה הסוף? מתי תצליח להיות מסודר?״, ״אתה כל הזמן עושה בכוונה עם השיכחה הזאת!״, ״לא נעים בחברתך!״.
ראוי להטמיע:
בני אדם הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לא עושים בכוונה!
בני אדם הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לא לקו בה ביום בהיר!
בני אדם הסובלים מהפרעת קשב וריכוז נולדו איתה!
בני אדם הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יסבלו ממנה לעולם, אך יכולים בהחלט ללמוד ׳לרכב על הדרקון!.
מהם התסמינים הקליניים? מה ההבדל בין ADHD לבין ADD?
הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות מתבטאות בהקשרים רחבים ושונים, בהתאם לשלב ההתפתחותי ומסגרת ההשתייכות.
האבחון ייעשה לרוב בגיל בית הספר והוא יחתור להבדיל בין בעיית התנועתיות והאימפולסיביות לבעיית הקשב לכשעצמה.
כאמור ההערכה הסופית תיעשה, על פי הקדשת תשומת לב קלינית לכל אחד מן הגורמים בנפרד. תנועתיות יתר (היפראקטיביות) עשויה להתבטא באופן שונה מאדם לאדם, והיא בהחלט משתנה לאורך החיים.
לצורך ההמחשה, הפרעת קשב עם תנועתיות יתר יכולה לבוא לידי ביטוי אצל אדם מסוים באמצעות בחוסר מנוחה גופנית , תזוזת יתר, דיבור יתר, אימפולסיביות וחוסר יכולת לנהל שיח כבצורת ״לקיחת תור״.
לכן, הגדרת ה-DSM-5 מחלקת את הפרעת הקשב וההיפראקטיביות לשלושה טיפוסים.
ADD
סוג זה מאופיין בעיקר בחוסר קשב, בהתנהגות חולמנית ומרחפת וברגישות רבה לגירויים הגורמת להסחות דעת מרובות. ילדים אלה לוקים לרוב בשיבושים בחשיבה וביכולת להחליט, ומתקשים ברכישת מיומנויות לימודיות וחברתיות.
ADHD
סוג זה מדגיש את הדומיננטיות של ההתנהגויות ההיפראקטיביות והאימפולסיביות. כך, ניתן לזהות התנהגות אימפולסיבית (ולעיתים אגרסיבית), קושי בדחיית סיפוקים ותנודות רגשיות שיכולות להיות קיצוניות (למשל מעבר חד מצחוק לבכי). כל אלה הופכים את ההתנהגות לבלתי צפויה ואת האינטראקציה עם הסביבה למורכבת ומתסכלת.
משולב
סוג זה מתבטא הן בחוסר קשב והן בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות.
כאמור, הפרעת קשב וריכוז משתייכת לקטגוריית הפרעות נוירו-התפתחותיות. לפיכך, הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז יופיעו כבר בילדות ואפילו קודם.
בין הסימפטומים הבולטים של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ניתן למצוא קשיים הקשורים בחוסר קשב כמו חוסר תשומת לב לפרטים, קושי במילוי הוראות של שיעורי בית או אובדן תדיר של חפצים, וכן קשיים הקשורים בהיפראקטיביות. בנוסף, מורגשים ביתר מעברים מהירים (משחקים או משימות), התחצפויות (בדגש כלפי דמויות סמכות) ואימפולסיביות כללית.
ראוי לזכור שחלק גדול מן ההתנהגויות שצויינו מופיעות בשנים הראשונות לילדות באופן טבעי וכחלק מהשלב ההתפתחותי בו מצוי המוח (בשנים הראשונות המוח נחשב למוח הישרדותי׳ והתנהגויות אלו הן למעשה ׳פונקציות מקסימליות׳ שהמוח מספק). לפיכך חשוב לפנות לאבחון לקראת אמצע השנה הרביעית כאשר המוח הצליח ׳להשלים׳ את הבנייה גם של חלקים ׳מתקדמים׳ יותר בתוכו, מה שמאפשר למעשה יכולת לאינדיקציה והשוואה.
בנוסף חלק מהסימפטומים של קשב וריכוז בילדים יותר קשים להבחנה, כך שלעיתים ההפרעה מאובחנת רק בבגרות.
לא באחת, הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים שאינם מלווים בהיפראקטיביות* עשויים להיות מאתגרים יותר לאיתור, וילדים בעלי כישורים חברתיים וקוגניטיביים גבוהים מצליחים להשתמש ב׳כישורים מפצים׳ שונים שמצליחים ׳להסתיר׳ את ההפרעה.
(…מעשה בילד שאף פעם לא לומד ותמיד מוציא מאיות…)
וכמו שכבר אמרנו רבות – ככל שהזיהוי, האבחון והטיפול מתבצעים מוקדם יותר- התוצאות יהיו גבוהות ואיכותיות.
חשבו על זה, ככל שהילד שלכם יבין מוקדם ככל הניתן שההפרעה ממנה סובל היא, היא, היא המקור המולד לקשיים שלו, וזה לא בגלל שהוא ״מעופף״, ״ברדקיסט״, ״מרושל״, הוא יצליח לפתח מנגנוני התמודדות מיטיבים יותר. קילומטראז׳ ה״חוויות השליליות״ שלו יהיה נמוך, וכתוצאה מכך המוטיבציה שלו והמסוגלות יהיו גדולים!
והחשוב ביותר, תצליחו להתאים לילד שלכם את הטיפול המתאים ביותר עבורו, לטעות ולנסות בדרך – כי הרווחתם שנים יקרות מפז.
איך מאבחנים הפרעות קשב וריכוז?
על מנת לתת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז, על המטופל לעמוד בקריטריונים של ה-DSM-5 להפרעה, לצד בדיקת רופא המתמקדת בעיקר בתסמינים ההתנהגותיים של המטופל.
לרוב נוהגים להשתמש בכלים שונים כחלק מהתהליך, לרבות שאלונים ומבחני תפקוד מתמשכים. את מבחני התפקוד המתמשך ניתן לעבור הן תחת השפעת תרופות והן ללא השפעת תרופות, וכך לבדוק האם הקשיים המדווחים משתפרים בזכות נטילת טיפול תרופתי מתאים.
קבלת אבחנה רשמית יכולה לסייע במתן התאמות והקלות רלוונטיות במסגרת הלימודית (בית הספר והאוניברסיטה), אך מעבר לכך, גם ברמה הרגשית. האבחנה מקנה משמעות לסימפטומים מהם האדם סובל ומאפשרת לו למצוא הסבר רציונאלי לעצמו או לסובבים אותו אודות קשייו- במקרה זה ידע הוא בהחלט כח!
מה גורם להפרעת קשב וריכוז?
תלוי את מי תשאלו. אני מאמין שכל הפרעה, מחלה או בעיה טומנת בחובה היבטים ביולוגים, פסיכולוגיים וסוציאליים.
איך מטפלים בהפרעות קשב וריכוז?
בלי צל של ספק – טיפול רגשי מקצועי ואיכותי בהפרעת קשב וריכוז הוא קריטי, ועשוי להניב תוצאות מהפכניות, שישפיעו הן על הפרט והן על סביבתו הקרובה. ומנגד, התעלמות והיעדר טיפול עשויים בהחלט לגרום לקשיים רגשיים ותפקודיים בתחומי החיים השונים. אפשרויות הטיפול בהחלט מגוונות, אך גם בעבור התמודדות עם הפרעה ספציפית זו גישת הCBT נמצאה כיעילה מאוד. בנוסף, טיפול תרופתי לצורך התמודדות עם הפרעה זו הוכח כיעיל מאוד, ולעיתים קרובות יהיה נכון ומומלץ לשלב אותו יחד עם הטיפול הרגשי.
במקרה של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומתבגרים, ראוי לזכור שהדרכת הורים איננה המלצה או בגדר תוסף, אלא חלק אינטגרלי ומשמעותי מאוד בטיפול עבור ההפרעה הספציפית.